רוב הראיינות למיונים בצה"ל עוברים לזום עם קורונה ובלי קורונה.
למה? כי זה יעיל ואפקטיבי לכולם, חוסך זמן, מקל על המערכת ולא פחות חשוב גם על המלש"בים ובעיקר כי תקופת הקורונה הראתה שזה לחלוטין אפשרי.
מלחיץ או אולי דווקא מרגיע? בכל מקרה מחייב חשיבה והערכות מתאימה.
על החלקים הטכניים של תאורה, מה לובשים וכו' תוכלו לקרוא כאן.
הפעם נתרכז בטיפים הקשורים לאופן העברת המוטיבציה והתלהבות במהלך הריאיון:
הכי פשוט, מתחילים בחיוך – כי ככה אומרים שלום בראיון וידאו. שימו ציור של
מול המסך כדי לזכור לחייך כמה שיותר.
משתמשים בהבעות פנים מגוונות – הנהון, סימני הקשבה (לא מלל שקוטע את דברי המראיין).
מגוונים בעוצמת הקול ובקצב הדיבור כדי להביע התלהבות והתרגשות, זה מדבק.
מקפידים על קשר עין רציף – תסתכלו ישר לתוך המצלמה כשאתם יושבים זקוף והמצלמה מעט מעל גובה העיניים שלכם. עשו זאת גם שנראה שהמראיין מסתכל לכיוון אחר.
תנו למראיין לסיים לשאול- לא סתם יש לנו שתי אוזניים ופה אחד, חשוב להקשיב עד הסוף לשאלה.
תנו אות של הנהון כאשר סיימתם לענות על השאלה שנשאלה שנשאלתם. ככה הריאיון יתנהל ברצף.
כשנשאלים שאלות חשיבה – לאחר שתיקה קצרה של התארגנות חשוב שתשתפו בתהליך לקראת הפתרון תארו את אופן החשיבה, הנחות ייסוד ועוד.
אם אתם לא רואים או שומעים טוב – חשוב מאד להגיד זאת בצורה נעימה וברורה ולתאר את הבעיה, זה רק ימחיש שהריאיון חשוב לכם.
והכי חשוב – תרגול, תרגול, תרגול!
ראיון הוא מיומנות, כך שככל שתתרגלו יותר תוכלו להשתפר.
ככל שתרגישו בנוח יותר במהלך הריאיון כך תוכלו להביא לידי ביטוי מגוון רגשות ולהתגבר על המבוכה והריחוק.
אז איך מתרגלים? חבר, חברה, הורים, הכנה מקצועית (ממש כמו בעולם של המבוגרים).